בנייה עם אבן ירושלמית: ירושלים של זהב, הכותל, ואבנים עם לב אדם

 

על פי מקורות עתיקים – ויש שיאמרו גם לפי ממצאים ארכיאולוגיים – ניתן לתארך ולומר שהעיר ירושלים קיימת מזה כ4500 שנה. היא הפכה לבירתה של ממלכת ישראל תחת שלטונו של המלך דוד, בערך בשנת 1000 לפני הספירה, ובזמן זה גם קיבלה את מגוון שמותיה העבריים

האבן המקומית, שמקורה מהרי ירושלים והסביבה, היוותה את חומר הבניין הזול והזמין ביותר שהיה קיים אז. בעקבות זה, הבניין באבן הפך למאפיין ברור של ירושלים. לא משנה מי עבר שם, מה קרה שם, ומה היה שמו של הכובש התורן, הבניין באבן נעשה חלק בלתי-נפרד מנופה של העיר, ואותה הציוריות מתקיימת עד היום הזה, הודות לחוק העזר העירוני התומך בה

?מהי אבן ירושלמית

אבן ירושלמית היא ביסודה אבן גיר קשה, שלעיתים מעורבת בסוג אחר של אבן בשם דולומיט, הדומה לאבן גיר. כיום, הרבה מהבונים וממתכנני הבניין מכנים בשם זה כל אבן המסותתת ביד, או כזו המחקה את המראה של אבן מסותתת

האבן הירושלמית המשיכה להיות שכיחה ופופולרית, גם אחרי שהבנייה היותר מודרנית כבר החלה לתפוס תאוצה וזנחה את השימוש באבן. פעם היו לאבן זו תכונות מיוחדות יותר כמו גם יתרונות הנדסיים ברורים, אך כיום – עם התקדמות טכנולוגיית הבניין – היא בעיקר משמשת כמשהו המאחד ומייחד את המבנים בירושלים. צבעה של האבן המקורית נע בין קרם לאפור, אך יש גם אבנים ירושלמיות בצבעים צהבהבים ואדמדמים. אבנים מסוג זה נראים כנוצצים בזמן שהשמש נוטה לשקוע, מה שהוליד את הביטוי האלמותי – ירושלים של זהב

בניין באבן ירושלמית

בשנת 1918, כשהמנדט הבריטי היה בשלטון, נחקק חוק הקובע שבנייה בירושלים תתבצע אך ורק עם אבן ירושלמית. את החובה הזו החליטה ממשלת ישראל לקחת גם על עצמה, לאחר שהכריזה על עצמאות מהמנדט. חוק העזר העירוני לבניין באבן ירושלים הסדיר את הנושא, ועל פיו רוב המבנים בירושלים חייבים להיות מחופים – אך לאו דוקא בנויים – באבן ירושלמית

החציבה, הסיתות, והבניין באבן הם תהליך מסובך יחסית, אך החלוצים ו”גדודי העבודה” של שנות העשרה והעשרים של המאה ה-20 לא טמנו ידם בצלחת. באותם ימים, מלאכת הסיתות הייתה לפרנסתם של רבים. בזמן קום המדינה, שליש מסתתי האבן העברים שהיו בארץ, בחרו את מקום מושבם בירושלים

אבן ירושלמית בימינו

האבן הירושלמית הרבה יותר קשה להשגה בימינו, ואת המקום שלה תופסים אבנים מסוגים שונים כמו אבן חברונית ואבן ביר-זית. את החיפוי לקירות של מבנים ציבוריים עדיין עושים עם אבן ירושלמית או כזו הדומה לה, אך בתהליך הבניין עצמו מעורבים אלמנטים רבים אחרים, כפי המותר על פי החוק. בנוסף, ישנם כאלה המשתמשים בה לריצופי פנים או חוץ

ההליכה ברחובות וסמטאות ירושלים היא הרבה פעמים חוויה בפני עצמה, ואחד העניינים שהכי מייחדים את הארכיטקטורה העירונית הוא השימוש באבן. זה יופי שאין בכל מקום. בירושלים אולי אין ים, אבל יש בה מבנים מאד מיוחדים, הנותנים נופך מסויים לעיר ומשרים בה אוירה המזכירה את אותן שנים קדמוניות

אגב, הבניין באבן ירושלמית מזמן חצה את גבולותיה של ארץ ישראל, וכיום ניתן לבנות באבני “גָ׳רוּסָלֶם גוֹלְד” מכל הסוגים והגוונים, גם בחוץ-לארץ

סיכום

הבנייה באבן ירושלמית כבר לא כזאת פופולרית מחוץ לעיר הבירה, אך היא כן נוכחת במידה בלתי-מבוטלת בכל רחבי המדינה. בין אם במבנים ציבוריים ובין אם במבנים פרטיים – מי שרוצה לשדרג את המראה של הבית או הבניין, וגם אולי להוסיף איזושהי אמירה, איזשהו ערך מוסף לעניין, יכול להשתמש באופן מושכל באבן ירושלמית, ולראות כיצד היא משפיעה לטובה על המבנה

מזה זמן רב מאד, העיר הזאת תופסת את תשומת הלב של רבים מבאי העולם, לטוב ולרע. אנשים מכל הזמנים והזרמים נלחמו עליה ועל הצביון שלה. פעם אחר פעם לאורך ההסטוריה, עיר האבן הזו נכבשה ושוחררה, התפצלה ואוחדה, נשרפה ונבנתה. האבנים של ירושלים ראו הרבה, בזה אין ספק. יש בהם סיפורים וזכרונות בני אלפי שנים ומאות של דורות. הבניין באבן ירושלמית משמעה המשך המסורת. איך כתב המשורר יוסי גמזו בשירו ‘הכותל’: יש אבנים עם לב אדם

קירות ותיקוני קירות – איטום גגות – סוגי תקרה ותיקונים בתקרה – דקים ופרקטים

Tags: , , , , , ,

No comments yet.

Leave a Reply